סיפור ושיר

הברושים/  נעמי אילון (צ'יז'יק)

תשעה ברושים מתנשאים כחומה מצדו המזרחי של "בית ראשונים"

הברוש הקיצוני, שבפינת הגן, גבוה מכולם והוא מסוגל להציץ לנעשה בדירתי בקומה השישית שבבית הדירות הצמוד לגן.

גם אני שולחת בו מבטים. לעיתים, בשעת השקיעה, נוחת על צמרתו עורב, מתנדנד בהנאה ובודק את הנעשה סביבו.   

לאחר ששבע נחת מיופיו של הגן, הוא משלח קרק, קרע,קרע בקולו הצרוד, ומבריח את בני הכנף שעדיין לא מצאו פינה לשנת הלילה.

אני מתבוננת בחומה הירוקה כהה. הברושים צמודים זה לזה באהבה. נזכרת שלפני שנים רבות הם היו שישה עשר. בין כל עץ גדל עוד ברוש. אבי, ברוך ז"ל, נוכח שטעה כשנטע אותם בצפיפות. כיון שהפרוטה לא הייתה מצויה בביתנו והיות שצריך לשלם מפעם לפעם לבית הדפוס נמכרו שבעה ברושים למר גלוזמן, אחד משני הנגרים של הרצליה הצעירה.

יתכן שהעצה של אותם מסכנים מציצה עדיין אלינו מדלתות משקופי החלונות של הבתים הבודדים שעדיין עומדים על תילם בעיר הרצליה.

 

15 לפברואר 2011